חלומות זה לא מותרות

מאז שאנחנו קטנים מחנכים אותנו לחשוב שיש איזה דבר כזה שנקרא חלום.


משהו רחוק ונוצץ, לא מציאותי, לא כזה שכל אחד יכול להגשים.

משהו שנמצא ״לצד״ החיים הרגילים (עבודה ,בית ,פרנסה) שאולי אולי יום אחד נגיע אליו רק אם ממש יהיה לנו מזל וקשרים.

אז הנה אני אומר חד משמעית: חלום הוא לא מותרות.

הוא הדלק שלנו,התשוקה,הבערה, הוא האור שידליק לנו כל סיטואציה, הוא הביטחון שיש לנו משהו אחד משלנו,שיצרנו,שהתקווה שלנו לא הייתה מונחת לשווא שנים.הוא המימוש שמגיע לכל אחד מאיתנו.

כשהייתי קטן תמיד הסתכלתי מהצד על המורות בכיתה שלי, על האנשים שסביבי.

היה לי חשוב תמיד לדבר איתם,לחקור לשאול שאלות.

וכל פעם שפגשתי מישהו שנראה לי עייף, אבל לא סתם, אלא ממש בתשישות נפשית כזאת, היה לי חשוב להעמיק איתו את השיחה ולראות מה ידליק אותו.

חיפשתי את הניצוץ שלו.

למה?כי פחדתי שזה יכול לקרות גם לי.

גם היום,יוצא לי לפגוש אנשים שנכנענו לחיים

שנכנסו למירוץ הזה אחרי הבית,הרכב. שכנראה פספסו לדעתם את הרכבת ורק המחשבה הזאת מכווצת אותי מבפנים .

כשאנחנו חולמים על משהו חזק חזק ורוצים אותו כל כך

אין משהו שיכול לעצור אותנו.

לא כאב פיזי,לא כלכלי וגם אפילו לא נפשי.

נכון לפעמים הדרך יכולה להיות ארוכה וסבוכה

אבל חלומות בכיסים יותר כואבים מהכל.

שהרי אין דבר כזה באמת לפספס רכבת.

ולא לדבר איתי על גיל, מיקום גאוגרפי או חסמים ושאר ירקות.

כי הסיפור הזה נגמר!הוא לא בעידן הזה יותר!

אנחנו בעידן דיגיטלי,נגיש,המודלים כל כך גדלו,האופציות ללמוד התרחבו וההזדמנויות הפכו להיות קרובות יותר ושוות יותר לכולם.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו כל בוקר היא האם אנחנו אוהבים את מה שאנחנו עושים ?

כי מבחינתי ילדותי ככל שזה ישמע אין אופציה כזאת לקום בבוקר ולעשות משהו שאנחנו לא אוהבים! שלא מפרה אותנו,מרגש אותנו, מאפשר לנו לראות את האור ,משהו שהופך לנו את הבטן,

הרכבות אולי משתנות עם החיים אבל תמיד יש רכבת חדשה לעלות עלייה ודרך חדשה להתחיל!

אולי יהיו מחירים,יהיו רגעים של שאלות שהתשובות לא יגיעו מיד. אבל בסוף בסוף

החיים בלי חלום ומימוש הם עייפים,הם ליד ובעיקר הם פספוס קודם כל שלנו-אחרי זה של העולם.

שהרי ברור שכל אחד הגיע עם ייעוד לגעת במישהו או במשהו בדרכו הייחודית.

חלומות הם לא מותרות.

צאו להגשים את החלומות שלכם.

7 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול